מאירי על סוכה נ״ו

מפרשים:
1 בלילי החג מברכין על היין ומקדשין ומברך על הסוכה ואח"כ על הזמן שכך אמרו בגמ' בהדיא והלכתא סוכה ואח"כ זמן ויש מקשים והלא טעם האומר זמן ואח"כ סוכה הוא משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וטעם זה הוא הלכה בכל מקום ומתרצים שסומכים הם על מחלוקת הנזכר באחרון של פסחים ק"ג א' שאנו פוסקים בהם כדעת האומר יקנה"ז שכל הברכות ברכת החובה קודמת לברכת הזמן וכן שופר ולולב ומגלה ונר חנוכה דבכולהו חובה המצוה עדיפא ולא נאמר תדיר קודם אלא בששתיהן ברכת המצוה ואע"פ שביין וקדוש היום יין קודם משום תדירותו כדאיתא בברכות פרק אלו דברים נ"א ב' אף היין חובה הוא שאין מקדשין אלא על היין והוא שאמרו שם שהיין גורם לקדוש שתאמר ושמא תאמר והרי אפשר בפת כל שהוא כן אף הפת במקום היין וכן טעם אחר לדעתי שהזמן בא עכשיו בשביל שני דברים משום יו"ט ומשום סוכה ומתוך כך ראוי לברך זמן אחר שתיהן ויש נוהגין לקדש מעומד כדי שיאמר לישב בסוכה מעומד ותהא ברכה עובר לעשייתה ר"ל קודם הישיבה ומ"מ אין צרך בכך שהרי לישב בסוכה לא על שעת הישיבה לבד הוא נאמר אלא על העכוב ועל השינה ועל הטיול והרי אף משישב נעשית הברכה קודם המצוה שהרי נשארו בה שירי המצוה ומה שנתגלגל כאן בדברים שבסעודה כבר ביארנו הכל במסכת ברכות פרק אלו דברים:
2 שני כבשים עולה האמורין במוסף בכל שבת ושבת נעשין על ידי משמר היוצא וכל שזכה בפייס בעבודת תמיד של שחר זוכה בשני כבשי המוספין שאין בני המשמר הנכנס חולקי' עמהם לא בעבודתם ולא בעורותיהם אע"פ שאף משמר הנכנס מהפכים בו בצנורא אחר שיצאה משמרה שעברה אבל אחר המוספין חולקין בלחם הפנים ומקטירים בני משמר הנכנס שני בזיכי לבונה שסלקו מעל השלחן והקטרה זו מכשרת את הלחם לאכילה כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה ואח"כ באין ומפייסין לתמיד של בין הערבים כמו שהתבאר:
3 ומהנה נשלם מה שנראה לנו לכללו בפסקי מסכת סוכה תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו בפסקי מסכת פסח ראשון בעזרת הצור ובישועתו אמן ואמן.